שנים הסתובבתי עם התחושה: למה אני לא יכולה להיות כמו כולם?
ללמוד מקצוע אחד, להתמקצע בו, להיות מסופקת.
אבל אני לא כזו. מאז שאני זוכרת את עצמי, אהבתי כמה תחומים: מלונאות, אירועים, אנשים, עיצוב.
תמיד נמשכתי לעוד משהו. פעם זה נתפס כבלבול, כחוסר יציבות.
היום אני יודעת- זה פשוט מי ,שאני.

אבל זה לא היה פשוט.

במשך כמעט עשור ויתרתי על הקריירה שלי בעקבות הרילוקיישן מהעבודה של גלעד.
גרנו במדינות מדהימות, טיילנו, נהנינו , אבל זה גם הרחיק אותי יותר ויותר מהמסלול המקצועי שלי. המעברים, ההתאקלמות,
ההתמקדות במשפחה כל אלה השאירו אותי עם שאלות, געגוע והרבה חששות. הרגשתי ,שהחיים שלי על  HOLD.
כשחזרנו לארץ אחרי 7 שנים, לא היה לי ברור , איך ממשיכים ובעיקר לאן?
אף מקום עבודה לא חיכה לי, תוך כדי, הבית שלנו עבר טלטלה שלושה ילדים (14, 12 ו־8) שנכנסו למערכת חינוך חדשה, בלי עברית,
בלי חברים ועם הרבה חששות, על אף כל המורכבות , כששום דבר לא היה ברור, החלטתי לקחת צעד אחד ברור- ללמוד עיצוב פנים.
אפילו כשהבית היה זקוק לי –בחרתי בי.